24.2.2011. ברצלונה מגיעה במחזור החמישי לנוקיה עם מאזן מושלם בטופ 16 ויתרון 71:81 מהמפגש הראשון בין שתי הקבוצות. מכבי, תאבת נקם מוכנה לכסות את המינוס ולכבוש את ראשות הבית. היא בטוחה בעצמה, דורסת כל מה שנקרה בדרכה, ויודעת שהיא מסוגלת לשחק כדורסל יותר טוב ממה ששיחקה בקטאלוניה. מכבי פתחה את המשחק בסערה וירדה להפסקה ביתרון בן 9 נקודות. "הנה זה בא," אמרנו לעצמנו, "המקום הראשון בידינו." למחצית השנייה בארסה הגיעה נחושה והפכה את התוצאה ברבע הרביעי. הצהובים נשכו ושרטו, ועבירה של אנדרסון אפשרה לפרקינס לשלוח את המשחק להארכה. ב-5 הדקות שנותרו, האויר אזל למכבי, פרקינס יצא בעבירה חמישית, וברצלונה חגגה בסיום עם 85:92. יצאנו מאוכזבים והראש כבר היה בעונה הבאה. רק למפרע, התברר שברצלונה סידרה לעצמה מפגש מול פנאתינייקוס והודחה, בזמן שמכבי גברה על קאחה לאבורל הפצועה. לבסוף, מכבי פגשה ביוונים בגמר ולא זכתה בתואר. הכל הסתדר בסופו של דבר, כמעט הכל.

כמעט שנה חלפה ושוב בארסה כאן. אז מה השתנה ב-11 חודשים? בארסה נפרדה מריקי רוביו, שעושה חיל במינסוטה. מכבי נפרדה מהטריו האדיר שלה: פארגו בממפיס, פרקינס עדיין לא עדכן את הסטטוס שלו, ואידסון בברצלונה. אלו השינויים המשמעותיים ביותר. חייבים להתחיל באידסון. אני מתגעגע לבחור. צ'אק היה בעל אופי נח (לפעמים נח מידי), יעיל והשרה אוירה חיובית בקבוצה. כל מה שהיה צריך לעשות הוא עשה. הוא לא חיפש להיות הכוכב, הוא חיפש לקדם את הקבוצה ואפילו על חשבונו. בעונתו הראשונה כאן, הוא לאט לאט חסה בצילו של אנדרסון שאהב מאוד כשהכדור אצלו. בסיום אותה עונה כושלת, מכבי הבינה שבעיר הזאת אין מקום לשניהם, נפרדה מאנדרסון ואידסון חזר לפרוח. הלחץ של פרקינס ופארגו סיפק לידיו הארוכות כמות נכבדת של חטיפות. מלבד זאת הוא קלע, שמר, היה אגרסיבי בריבאונד בשני צידי המגרש ודאג לשתף גם את חבריו לקבוצה. עכשיו הוא בברצלונה, שם הוא לא הכוכב הגדול, זהו המקום השמור של נבארו, אבל הוא חלק מרכזי בפאזל של פסקוואל.

בשנה שעברה ביקרו כאן שני אקסים עם הקאטלונים, מוריס ואנדרסון. מוריס ירה 5 שלשות בדרך ל-19 נקודות ואנדרסון הוסיף 14 וביצע את העבירה שהובילה להארכה. הייתי מצפה מאידסון להצטיין, אבל מבט לעבר הסטטיסטיקה שלו במדי מכבי מראה שככל שעונה מתקדמת, השחקן יורד בממוצעיו. ב-2009/10, מ-13.7 נק' ומדד של 15.5 בשלב הראשון הוא ירד ל-10.5 נק' ומדד של 12.2 בטופ 16. בעונה שעברה נרשמה צניחה רצינית, כאשר 10.5 נק' הפכו ל-7.7, והמדד שעמד על 17.2 הידרדר ל-10.5. כמובן שגם אחוזי הקליעה יורדים, ומי שמתעניין הירידה נמשכה גם בשלב ההצלבה בשתי העונות, ורק בפיינל פור האחרון צ'אק תפס את עצמו בידיים. מצד שני, שחקנים לצידו של אידסון פרחו פלאים. אנדרסון היה נפלא בטופ 16 ופארגו ופרקינס השתדרגו גם הם בשלב השני. אז מי צפוי להשתדרג הפעם? לא בטוח שתאהבו את התשובה.

נבארו. הגענו ל"מסי" של מועדון הכדורסל. אם לא הולך לאף אחד, הכדור הולך לנבארו. מלבד הבנת המשחק שלו, הקליעה של נבארו אדירה. בשנה שעברה הוא בכמה שלשות הוא ביטל את היתרון של מכבי כאילו לא היה. והוא השחקן שאוהב את הטופ 16, מאוד אוהב. השחקן שומר בגדול על הממוצעים מהשלב הראשון ומעלה אותם. באסה לנו. לצערנו, הוא חוזר מפציעה בטיימינג הנכון מבחינתו. נבארו הוא האיש המרכזי שעל בלאט לעצור. הוא הפקטור המרכזי. אזורית לא תעזור בדקות שהוא על המגרש. שמירה חונקת של סמית' ופניני (נקווה שיהיה כשיר) וחילופים מהירים בהגנה כשצריך, אולי יעצרו אותו. הייתי ממליץ לדייויד לצפות בקלטות של סדרת הפלייאוף האחרונה בין בארסה לפנא, כדי להבין איך אוברדוביץ' עצר את ריקוד המכונה. אולי גם להרים טלפון. והערה קטנה: יום טוב של נבארו= יום חלש של אידסון, ולהפך. אידסון לא יכריח את המשחק אליו, אלא אם כן נבארו לא יפגע. בשבוע שעבר, ללא 'לה בומבה' לצידו, הוא היה זה שהוביל לנצחון הקשה על קאנטו. קודם צריך לעצור את הפקטור, אחר כך את האקס.

מלבד נבארו ואידסון המדוברים, אסור לשכוח את הוארטס, פיט מיקל והגבוהים. זוהי קבוצה אינטלגנטית הנשענת על הקו האחורי החזק שלה בהתקפה, ומעמידה הגנת ברזל. בארסה היא קבוצת ההגנה הטובה ביורוליג מזה שנים, יריבותיה ביורוליג מגרדות את איזור ה-60 נקודות. רק סיינה עברה את ה-70, עשתה את זה פעמיים ואפילו ניצחה משחק אחד. סופו, הנדריקס ואליהו יתאמצו בכל מהלך, וגארד שיחדור את הקו האחורי ימצא מולו חומה בצורה מתחת לטבעת. בלו ומאלט חייבים לקלוע ולפתוח את ההגנה מבחוץ. הגארדים של מכבי חייבים לבוא מפוקסים וחדים. לנגפורד שקיבל החלטות נהדרות בשבוע שעבר, צריך להוביל. הטיול שהיה בשבוע שעבר לתוך הצבע של ז'לגיריס לא יחזור על עצמו. לא יהיה קל, אבל זה לא בלתי אפשרי. מכבי יודעת את מקומה, היא עם הרגליים על הקרקע. עם כל הלחץ של משחק ראשון בהיכל בשלב הזה, נתוני הפתיחה עדיין יותר טובים מאשר אשתקד. אסור לגלות יהירות, זילזול או רחמים.

26.1.2012. ברצלונה מגיעה במחזור השני לנוקיה. המשך יבוא...