אני בין אלו שראו אותך מטביע על הראש של צ'ורה במגדל העמק...
האהבה שלי אליך ניצתה כבר אז....
מי שהיה איתי באותו משחק שמע אותי אומר שאת השחקן המדהים הזה צריך להביא למכבי...
ובאת...
אין דברים כאלו...
לעיתים קרובות,הקבוצה בפלוס עשרים, דקה לסיום, המאמן מבקש שתעלה לדקת הסיום להחליף את אחד מכוכבי המשחק העייפים ואתה, כמו שחקן נוער שקיבל הזדמנות להוכיח את עצמו נורה מתוך לוע של תותח וכאילו הדקה הזאת משמעותית למישהו...
לעיתים הרבה יותר רחוקות , הקבוצה במינוס עשרים , דקה לסיום, המאמן מבקש שתעלה להחליף את אחד השחקנים העייפים ושוב אתה מסתער על המגרש כאילו הדקה הזאת משמעותית..
והדקה הזאת, כן הדקה הזאת...לך היא מאוד משמעותית. אתה הראית לנו האוהדים ולעמיתיך על הספסל שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר...כי אתה ספורטאי מושלם והמהות שלך היא הפירוש המילולי של המילה ספורטאי. מבחינתך כל שניה על המגרש היא מלחמת עולם. ואתה נלחמת...ועוד איך נלחמת ...
לא משנה מי היריב...שחקן נוער של יריבה בליגה הישראלית או הכוכב הכי גדול באירופה אתה נדבקת לו לגופיה...מיררת לו את החיים ...גרמת לו שישקול לעבור למקצוע אחר
לעיתים, בשלשת קלאץ' שלך, והיו הרבה כאלה, גרמת לקבוצה שלמה עם המאמן שלה, לשקול לעבור למקצוע אחר...
דריק, כולם מדברים על השלשה בנס ז'אלגיריס ובצדק...אני, כול פעם שקצת רע לי, אני משקיע כמה דקות לראות את כל המהלך ומצב רוחי משתפר ..אבל אני זוכר עוד הרבה מהלכים שלך...
אתה, דריק שארפ, 183 עם נעלים, נותן גג לדה-שפיגל 216...כי הרצון הוא הקובע...הלב הוא הקובע והלב שלך הוא הגדול מכולם...
כמה פעמים ראינו שחקן ציר גדול ממדים, של קבוצה יריבה מקבל אותך כשומר לאחר חילוף והוא חושב על הסל הקל שהוא הולך לקלוע... הוא רק חושב , הרי אצלך אין חשיבות לגודל הפיזי של היריב, המאמן רוצה שתשמור עליו... אתה תשמור עליו.. אין אפס.
והתיאורים האלו מתאימים לך בעונת 1996/1997 כמו גם בעונת 2010/2011 ...לא הפסקת אף לרגע בקרירה המפוארת שלך לרצות לנצח, לתת את הכול להשקיע, לעודד את החברים ברגע של משבר.
דריק, זכיתי לראות את גדולתך גם בכמה אימונים. גם במסגרת זאת השקעת את כולך ... הרצינות שלך הדביקה עמיתים. אבל באחד המקרים ראיתי את אנושיותך בפעולה.. לקראת משחק חשוב , המאמן תרגל את החמישייה הראשונה נגד השנייה והשחקן ה11 לא קיבל הזדמנות להתאמן... דריק, ראיתי אותך מסמן סימון קטן למאמן שיחליף אותך אתו.. כי אתה יודע שגם השחקן ה11 רוצה לשחק ואתה ממרומי ניסיונך הבנת שלא יקרה כלום אם תשב והוא ישחק... במשחק החשוב אותו שחקן קיבל הזדמנות קטנה ותרם תרומה חשובה לניצחון...ראיתי את זה, זה ריגש אותי אז וזה מרגש אותי גם היום שאני חושב על זה.
גם הראיונות אתך בתקשורת הראו את אופייך ,אני זוכר באחד המקרים עיתונאי שואל אותך לפני חצי גמר כלשהו אם אתה מתכונן להרים את הצלחת...הכעס שלך כלפיו, התגובה הכול כך אמתית שלך העבירה את מסר הרצינות ,האדיקות, הנחישות שכול כך מייחדים אותך.
איש יקר, אתה גרמת לנו האוהדים הרבה אושר , ולעולם לא נשכח אותך...
בכול מצב בכול מקום ובכול זמן תדע שאוהדי מכבי תל אביב חושבים עליך ומאחלים לשלומך תדע שגרמת הרבה אושר להרבה אנשים ולימדת אותנו מה פירוש המילה ספורטאי.
תודה לך.