הדפס      חזור

שני מהלכים


דרק שארפ מגלם בתוכו את המכביסט המושלם ולא בכדי הוא שרד כל השנים האלו במערכת הצהובה [הלחוצה] בזמן שכולם מסביבו התחלפו, הוא פשוט היה רוח המועדון והמועדון היה הנשמה שלו. לטעמי יש שני מהלכים או שני אירועים שממחישים הכי טוב מה זה דרק שארפ, כל זה מבלי לדבר על נס זלגיריס.

הלוואי והייתי זוכר את אותו היום שבו הודיעה הנהלת מכבי אלקטרה תל אביב על החתמתו של דרק שארפ ממגדל העמק. אני רק זוכר שזה היה לקראת עונת 96/7. הנה שחקן מליגה שנייה, נמוך, קטן שיסתום חורים ויעלה מהספסל כשצריך. אוי איך טעיתי, איך כולם טעו, אף אחד כולל שארפ עצמו לא היו יכולים לדמיין אפילו תסריט כמו זה של הסרט שהסתיים השבוע.

דרק שארפ מגלם בתוכו את המכביסט המושלם ולא בכדי הוא שרד כל השנים האלו במערכת הצהובה [הלחוצה] בזמן שכולם מסביבו התחלפו, הוא פשוט היה רוח המועדון והמועדון היה הנשמה שלו. שארפ, הבחור הנמוך הזה סיפק לנו כל כך הרבה רגעים גדולים במהלך 15 השנים שלו, זה נדמה כאילו כל סל שלו נקלע בדיוק בזמן הנכון, כל עבירה, כל חטיפה ובעצם כל עלייה מהספסל הביאה איתה אמונה שגם אם אנחנו בפיגור של 25 נקודות נגד הפועל ת"א באוסישקין חצי דקה לסיום, יהיה מי שילחם על כבודנו. זה היה דרק,שחקן שבשיאו היה עלוקה לשחקני יריב בהגנה חסרת פשרות גם על גבוהים וחזקים ממנו, שחקן שלא ויתר על שהבאזר נשמע, שחקן שנדמה שמבלי להתאמץ בכלל נכנס ללב של כל הצהובים ואני בטוח שגם לכמה לבבות בצבעים אחרים.

המהלכים הגדולים של שארפ:

כאמור שארפ אחראי על הרבה מהלכים וסלי קלאץ' גדולים, רשימה קצרה: סל שהכריע משחק נגד א.א.ק אתונה ביורוליג, הטבעה נגד ויטוריה ב-1999, נס ז'לגיריס הנודע לשמחה,גם בגילו המופלג הוא עלה נגד סיינה בחצי גמר היורוליג 2008 כדי לשנות את המומנטום ועוד ועוד.

לטעמי יש שני מהלכים או שני אירועים שממחישים הכי טוב מה זה דרק שארפ, כל זה מבלי לדבר על נס זלגיריס.

המהלך הראשון היה בחצי גמר הפייל פור במוסקבה 2005- פגשנו את פאו, המשחק היה צמוד ובאחד ההתקפות של פאו במהלך המחצית הראשונה הכדור הגיע לפטריק פמרלינג, הסנטר שמתנשא לגובה של מעל 2.10, שעמד חופשי לגמרי מתחת לסל הצהוב. חופשי אמרתי? זה מה שהוא חשב,זה מה שאני חשבתי,זה מה שווייציץ' חשב, זה מה שכל האוהדים באולם חשבו,אבל מסתבר שדרק חשב אחרת, הוא הגיע אליו מאחור,עלה לאוויר וניסה לחסום את הענק הגרמני. 1.83 עם נעליים ניסה לחסום 2.10, זה לא היה במהלך מכריע, זה לא היה עניין של ניצחון או הפסד, אלא סתם מהלך שקורה במשחק צמוד באמצע הרבע השני,. שארפ הצליח לגעת בכדור ולמנוע את הסל, השופטים שרקו עבירה אבל זה לא מה שחשוב. זה הסיפור של דרק, חוסר הרצון לוותר, הידיעה הזו שהמהלך הקטן הזה,למרות העבירה, יטריף את כולם זה דרק. איש קטן שעושה מהלכים גדולים, שלא מוותר אפילו שכל השאר כבר ויתרו. מיותר לציין שמאותו הרגע לא הפסקנו להוביל עד לניצחון.

המהלך השני הוא לא מהלך אלא יותר רצף אירועים שממחיש בצורה שאי אפשר להסביר [בדומה לנס זלגיריס] מהי הרוח הזו של דרק. זה קרה בגמר הפיינל פור 2009 נגד מכבי חיפה. מכבי פתחה רע מאוד את המשחק, חיפה שלטה, פרקינס אימלל אותנו והירוקים חגגו. כשהכל היה נראה ירוק עד גועל, פיני הורה לשארפ להכנס. התחושה הייתה מעורבת, אנחנו בצרות צרורות אבל הנה שארפ, אולי הוא....

המספרים הבאים מספרים את הסיפור כולו: מכבי חיפה ניצחה 44:61 במהלך הדקות של ארויו, טל, גרין, לימונד, כספי, פישר, באטיסטה ושאר החברים בצהוב שלא נקראים דרק שארפ. בדקות ששארפ היה על הפרקט מכבי ת"א ניצחה 41:11, 30 הפרש, זו לא טעות, אני בדקתי את זה שוב ושוב ולא האמנתי,אבל זה נכון. כשדרק היה על הפרקט ניצחנו ב-30 הפרש, למי שתוהה שארפ סיים בסך הכל עם 7 נקודות, 2 ריבאונדים ואסיסט אחד בסך הכל. אבל הוא הביא איתו משהו שלא רשום בסטטיסטיקה, הוא הביא איתו את הנשמה הזו שמפיחה רוח במילים מכבי תל אביב.

אלו הם שני סיפורים שהכי ממחישים לי מי זה דרק. בכלל, עד היום אי אפשר להסביר הרבה מהמהלכים שדרק עשה.

רגע, במחשבה שנייה בעצם כן אפשר להסביר את הכל, נדמה לי שזה מסתכם בשתי מילים:

דרק שארפ. תודה דרק!



מאת:  ליאור טנדליך   בתאריך: 31/7/2011